#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לט. 1 'ת&quot;ר שבועת הדינים אף היא בלשונה נאמרה, אומרים לו הוי יודע שכל העולם כולו נזדעזע בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא בסיני לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא, וכל עבירות שבתורה נאמר בהן ונקה וכאן נאמר לא ינקה' באר!	"אף היא בלשונה נאמרה - קאי על המשנה בסוטה 'אלו נאמרים בכל לשון ...שבעות העדות ושבועת הפקדון' וקאמר בבריתא דאף שבועת הדינים בכל לשון.<p dir=""rtl"">כל העולם נזדעזע - משום מה שאמר בהמשך שנאמר בו לא ינקה.</p><p dir=""rtl"">שאר עבירות כתיב ונקה לא ינקה מנקה הוא לשבים ואינו מנקה לשאינם שבים, וכאן אפ' לשבים אינו מנקה.</p>"	שבועות לט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לט. 2 מה החילוק בעונש בין הנשבע שבועת שקר לשאר עבירות (לא ינקה, משפחה וכל העולם, מיד)?	"שאר העבירות - מנקה לשבים ואינו מנקה לאינם שבים, על השבועה - אינו מנקה אפ' לשבים דכתיב לא ינקה.<p dir=""rtl"">שאר עבירות - הוא כדינו, רשעים דמשפחתו בדין חמור, רשעים דעלמא בדין קל, צדיקים אפ' של משפחתו פטורים דכתיב &quot;ושמתי אני את פני באיש ההוא ובמשפחתו&quot; שעזרו לו, אבל רק הוא בכרת דכתיב &quot;והכרתי אותו&quot;, שאר האנשים שהיו יכולים למחות ולא מיחו נמי נענשים בעונש קל שנאמר &quot;וכשלו איש באחיו&quot; איש בעוון אחיו שכולם ערבים זה לזה. בשבועה - הוא ורשעים של משפחתו בדינו, רשעים דעלמא בדין חמור, צדיקים שבמשפחתו ובעלמא בדין קל, דבשבועה כתיב &quot;אל תתן את פיך להחטיא את בשרך&quot; דהינו משפחתו, ונפרעים מכל העולם דכתיב &quot;אלה וכחש וכתיב על כן תאבל הארץ&quot;</p><p dir=""rtl"">כל עבירות - יש לו זכות תולים שנים או שלשה דורות, כאן - נפרעים ממנו לאלתר דכתיב &quot;הוצאיתיה ובאה אל בית הגנב {הגורם שבועה לחברו בחינם} ואל בית הנשבע בשמי לשקר&quot;</p>"	שבועות לט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לט: 1 אחר שב&quot;ד מזהירים את הנתבע בחומר השבועה, מה עושים אם הוא אומר שאינו נשבע או שנשבע?	"אמר אינו נשבע - פוטרים אותו מיד (כדי שלא יחזור בו).<p dir=""rtl"">אמר הרני נשבע - העומדים שם אומרים 'סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה' הנשבע והמשביע שאף הוא רשע כדכתיב &quot;שבועת ה' תהיה בין שניהם&quot;.</p><p dir=""rtl"">כשמשביעים אותו אומרים לו לא על דעתך אנו משביעים אותך אלא על דעת המקום ודעת ב&quot;ד כמו שאמר משה לישראל שלא יעשה כמעשה דקניא דרבא.</p>"	שבועות לט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לט: 2 כמה שיעור טענה הודאה וכפירה ומנין?	"הודאה - ודאי בפרוטה.<p dir=""rtl"">כפירה - רב אמר שתי כסף, ושמואל אמר פרוטה דכתיב כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמור מה כלים שנים אף כסף שנים (ע' מה שהאריכו הראשונים בגרסאות ובפי' בדרשה זו) ומתוך השנים שנתן לו כתיב אשר יאמר כי הוא זה שמודה במקצת, ורב סבר דאף אם לא היה כתיב כסף היתי לומד מכלים לשנים, כסף דכתב רחמנא שהכפירה תהיה שתי כסף {ולשמואל נצרך לדבר חשוב}, אמר רבא דיקא מתניתין כוותיה דרב וקראי כוותיה דשמואל (כדלעיל), תני ר' חייא לסיוע לרב.</p><p dir=""rtl"">הטענה - תלוי בהנ&quot;ל, לשמואל שתי כסף ולרב שתי כסף ופרוטה.</p>"	שבועות לט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לט: 3 'שתי כסף יש לי בידך אין לך בידי אלא פרוטה פטור, שתי כסף ופרוטה יש לי בידך אין לך בידי אלא פרוטה חייב, ליטרא זהב יש לי בידך אין לך בידי אלא ליטרא כסף פטור, דינר זהב לי בידך אין לך בידי אלא דינר כסף וטריסית ופונדיון ופרוטה חייב' מדוע (האם תבעו ממש או שווה)?	"שתי כסף&nbsp;&nbsp;- לרב {דס&quot;ל כפירה שתי כסף} בשווה כסף ופטור שאין כאן כפירה של שתי כסף, לשמואל שתי כסף ממש וטעם הפטור שאין ההודאה ממין הטענה.<p dir=""rtl"">שתי כסף ופרוטה - לרב ניחא שיש כפירה של פרוטה, שמואל לטעמיה דטענו חיטים ושעורים והודה באחד מהם חייב.</p><p dir=""rtl"">ליטרא זהב - כאן לכו&quot;ע ממש, ואין זה קושיא על רב דשאני הכי שאמר ליטרא, ודאי אמר ממש.</p><p dir=""rtl"">דינר זהב - לרב בשווה ולכן חייב, לשמואל ביאר רבי אלעזר בשטענו דינר מטבעות וכדאמר בסיפא שהכל מין מטבע אחד, וקמ&quot;ל דפרוטה בכלל מטבע.</p>"	שבועות לט:		
